משהייתי קטנה שני דברים שמאוד אהבתי היו צילום ומוזיקה וזכיתי באפשרות להצליח לשלב

.בין שניהם בשנה האחרונה שלי בבית ספר 
גם עולם המוזיקה וגם עולם הצילום מצד אחד מאוד רחוקים אך מצד שני גם מאוד קרובים. עבורי שניהם נותנים לי את האפשרות להתנתק מכל מה שקורה מסביב, לעצור לרגע ולהירגע, לעשות באמת את מה שאני אוהבת כי זה היחודיות שיש לאומנות, כל אחד

.יכול להעביר מה שהוא מרגיש או חושב מבלי לחשוב מה אחרים יגידו או יחשבו
בתור מישהי מאוד פרפקציוניסטית ועוד יותר כאשר מדובר במשהו שחשוב לה וקרוב אליה ליצור משהו שאני כל כך אוהבת וחשוב לי, סדרה של תמונות, ושגם מדברות על נושא שכל כך קרוב אליי היה קשה ומלחיץ אפילו יותר. אבל היום, כשהכל נגמר אני מסתכלת על התוצאה ואני מאמינה שאני יכולה להיות גאה במה שיצא לי ויותר מזה במה שהתהליך שעברתי לימדת אותי . בהבנה שרכשתי שלפעמים יש בעיות ודברים לא תמיד מסתדרים כמו שתכננו אבל בסופו של דבר אלה דווקא הדברים שמביאים אותנו לתוצר הכי מדויק ונכון . אחד הדברים הכי מאתגרים שקרו ושאותם אני בטוחה שאקח גם לשאר החיים זה הבנה שלפעמים צריך לנסות יותר מפעם אחת כדי שמשהו יצליח וזה בסדר. זה בסדר לנסות לצאת ליום צילום ולחזור בלי כלום למרות שחשבת שאת יודעת בדיוק מה את הולכת לעשות ובכל זאת חזרת לא מרוצה ממה שיצא.   זה בסדר להגיד שלא הצלחת, לבקש עזרה וללכת לצלם שוב וזה דבר שהפרויקט הזה למד

.אותי גם על צילום אבל גם על עוד המון המון אתגרים בחיים 
אקח איתי להמשך את אותך אנשים וחברים שפינו מהזמן שלהם בשביל להגיע לעזור לי, ישבו , שמעו על כל דיוק הכי קטנה שחשוב לי כדי שאהיה הכי מרוצה מהתוצאה ושאוכל להיות

.גאה בעצמי בסוף הדרך 
בסופו של דבר רגע לפני שאני מסיימת את לימודי הסטילס שלי כשאני יודעת שיש לי עוד כל כך הרבה ללמוד בתחום הזה ומהתחום הזה אבל אני חושבת שהצלחתי למרות הקשיים והאתגרים בדרך לעשות פרויקט שגם אני אוהב אותו וגם אוכל להיות גאה בו ולעמוד מאחוריו

.שזה אחד הדברים שעבורי הכי הכי חשובים